תולדות המושב

וככה זה התחיל ...

אגדת באר טוביה / גדעון צור


השכם בבוקר הם יצאו לדרך,

במשאית, גברים שלושה עשר

גם טבחית ושתי בנות מגדרה

בשנת שלושים י"א באדר,


בשביל הצר המשאית גונחת,

בה - כלי בנין קרשים ומסמרים,

שמיכות ומזרונים, ושם מתחת

שם מוצפנים כעשרה רובים.


דממה סביב, רק נהם המנוע,

מרחב, שדות וירק של אביב.

עומדים הבחורים דרוכים בלי נוע

ועיניהם בולשות סביב סביב.


עוברים כפרים, המשאית דוהרת,

המואזין קורא תפילת שחרית,

כלבים נובחים והשמועה עוברת:

"היהודים חוזרים לכאן שנית".





המשאית בואדי מתחפרת

וכבר מתחיל להתאסף שבאב,

אך הקבוצה דוחפת וגוררת

וממשיכים דרומה למושב.


ואיש זקן ישב ליד הואדי

ופיו מלמל, והשבאב שמע:

"זה אלוהים איתם, אני ידעתי

הפעם הם יצליחו במשימה".


הם ינקו את הקוצים בשטח

הם ימצאו שם מים של ממש

הם יזרעו ויקצרו לבטח

ושוב תקום באר טוביה מחדש.


******


המושב באר טוביה נוסד בי"א באדר 1930, על חורבותיה של המושבה באר טוביה, אשר חרבה במאורעות 1929. לאחר המאורעות הוקמה באמריקה קרן שקראה לעצמה "קרן עזרה" אשר שמה לה למטרה לסייע בהקמת הישוב מחדש, והקציבו לשם כך 825 לא"י. תקציב זה היה אמור לשמש למתיישבים הראשונים ל:


א.  הקמת דירה 2 חדרים ומטבח

ב.  רפת ל 5-6 ראשים.

ג.  לול ל – 100 תרנגולות.

ד.  קדיחת באר, בריכת אגירה ואינסטלציה ל 15  דונם.

ה. 1/2 סוס ועגלה (שותפות בין שכנים)

ו.  נטיעת פרדס של 5 דונם.

ז.  גידור.

ח.  ביטחון.

ט.  סיוע למשפחות עד שהמשקים יכלכלו עצמם.

 

 

במהלך העלייה בשנת 1930 הוקמו 44 יחידות משק והאוכלוסייה כללה 120 נפשות. בשנת 1935 נוספו 49 משקים שהביאו לכפר ברכה כי התברר בשנים הראשונות ש – 44 משפחות חקלאיות, אין בהן לקיים את כל השירותים הדרושים לישוב הרוצה להתפתח, הן  מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית.


בד בבד עם הקמת המשקים החקלאיים, החלו בהקמת השירותים הקואופרטיבים: צרכניה, מחסן אספקה, מחלבה, מחסן ביצים, מכון מים, הנהלת חשבונות, קופה וריכוז עניני ההנהלה.


לביצוע פעולות אלו נוספו לכפר משפחות נוספות: משפחות עובדי הציבור שקבלו חלקת אדמה להקמת משק עזר.

בשנותיו הראשונות של הישוב בשנים 1930-1935 ההשקפה הכלכלית הייתה הפעלת משק מעורב.

 

בשנים 1935-1948 – נקלטו המתיישבים החדשים ורחבו שטחי השלחין והוחלט על שוויון בגודל היחידות המשקיות בין המתיישבים ותיקים כחדשים.

יחידת הקרקע נקבעה 53 דונם.

                                     מחסן הספקה

                              תחרות חבילות
    

בימי מלחמת השחרור הועמד הישוב במבחנים כבדים, הפגזות, ופינוי הילדים מאחר והיה ישוב דרומי וקרוב לגבול המצרי. עם תום מלחמת השחרור נמסרו חלק מאדמות המושב להקמת מושב "אורות" והעיירה קרית מלאכי.


באותם ימים החליטו המוסדות המיישבים, כי משק במושב הוא 2 דירות ומספר המשקים הלך וגדל.


בשנת ה 25 לקיום המושב עמד המושב בסימן התפתחות טכנולוגית עצומה הוכנסו מכונות חליבה, טרקטורים ומקצרות.


התקדמות גדולה הייתה גם במשק הציבורי. המחלבה הורחבה, מכון התערובת הפך מודרני (התפוקה עלתה ומספר העובדים ירד). ניהול הכפר עבר לידי הדור השני – דור ההמשך, מדיניות אשראי מקיפה היוותה את דרך מחשבתם. מדיניות זו קידמה את בנית הבתים במשקים, הכנסת שכלולים טכניים והגדלת שטחי המטע והירקות, מספר הפרות, ברפתות גדל, בענף הלול חלו שינויים והוכנסו ופותחו ענפים נוספים.