שמות ומושגים באר טוביניים על קצה המזלג
"יער השדים" - יער אקליפטוס שניטע בימי המושבה על ידי קבוצת הפועלים "באר טוביה", על אדמה זיבורית שלא התאימה לגידול אחר.
דור הילדים הראשון של המושב, נהגו לטייל ולשחק ביער והם שקבעו את שמו.

"הדוכן" - ברכת המים אשר ליד בית הקברות, שם נהגו בני הנוער לשחות. סשה, האחראי על המים, היה מורח גריז על הסולם כדי שלא יטפסו עליו.

"הוואדי הגדולה" - הוואדי בין אדמות באר טוביה לבין אדמות קסטינה (היום כפר אחים). למה גדולה? ככה, ונא לא לתקן.

"הצריף של הספרה" - צריף על המגרש של זלמן רבינוביץ (לימים משק דגני). במקום גרה הספרית עם בתה. לימים שימש הצריף כתות לימוד לתלמידי ט' ו י'.

"הרשימה השחורה" - דף שעליו נרשמו הסכומים שלקחו החברים בהקפה בצרכניה.

"התרנגול החשמלי" - כנוי לחבר גבעת ברנר, שהיה בא בכל חורף לשלושה חודשים להפעיל את המדגרה.

"שמן - סבון - מגבת" - כך כונו הרופאים הוטרינרים הראשונים במושב. ד"ר קרומה הולץ וד"ר פרוינדליך, שהיו מעולי גרמניה. בימים ההם עדין לא היו שרוולים מפלסטיק וכשהיה הוטרינר מגיע למשק - זה מה שביקש...

"שירים נפוצים" - "הבנות קופצות בחבל הבנים לפח הזבל" (או להפך).
"הוא דומה לתרנגול והיא תרנגולת, הוא רוכב על הזנב והיא על הכרבולת".

"הטנק של בידא" - מכלית החלב שהנהג שלה היה אהרון אילן (בידא).

"הנוקטה" - תחנת המשטרה הבריטית בכניסה המערבית לבאר טוביה.